#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו האיסור להניח תפילין בשבת ויו""ט?"	"אם מכוין לשם מצוה עובר על בל תוסיף, וגם הוי זלזול להאות, דיו""ט נמי מקרי אות דכתיב בפסח מצרים אות והוקשו כל המועדים לפסח {ומכאן משמע דהיה איסור מלאכה בפסח מצרים} (מ""ב ס""ק ג')"	סימן לא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו האות דשבת ויו""ט?"	"פי' הערוה""ש (סעי' ג') דלרש""י היום עצמו הוי אות בין הקב""ה לישראל, והרא""ש כתב דהאיסור מלאכה או מצה וסוכה הוי האות {תלוי אם איסור מלאכה בחוה""מ אסור מדאורייתא (תוס' מו""ק י""ט ע""א)}, והרוקח סבר דהאות של יציאת מצרים הוי האות [ולפי""ז מילה אינו אות, אבל הביא מקדמונים דלעולם צריך ב' אותות], ועי' מש""כ הערוה""ש (סעי' ד') לגבי חוה""מ לפי כל שיטות אלו."	סימן לא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללבוש תפילין שלא לשם מצוה?	"בפרהסיא בודאי אסור, אבל בצינעא לפי המג""א מותר אבל לפי הט""ז (סי' ש""ח ס""ק ג') אסור (מ""ב ס""ק ה'), והב""ח וגר""א ג""כ סברי דליכא איסור להניחם שלא לשם מצוה (ביה""ל ד""ה היה)"	סימן לא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תפילין מוקצה?	"כתב הט""ז (סי' ש""ח ס""ק ג') דתפילין הוי ככלי שמלאכתו לאיסור, והמג""א (סי' ש""ח ס""ק י""א) הביא שיטות דהוי ככלי שמלאכתו להיתר, ויש בזה שתי ביאורים:<br>1) הביה""ל (ד""ה אסור) ביאר דתלוי אם מותר להניחו שלא לשם מצוה, דמג""א ס""ל דמותר ולפיכך הוי ככלי שמלאכתו להיתר, אבל הט""ז ס""ל דאסור ולפיכך הוי ככלי שמלאכתו לאיסור {ומ""מ יש בו השתמשות של היתר דמותר להניחם לשמירה, וכן אפשר ללמוד מהם הלכות תפילין והוי כשאר ספרים, ועוד הביא המנחת שלמה (ביצה ט""ו) בשם תוספת שבת דכיון דתפילין הוי דבר שבקדושה יורד רק מדריגה אחת והוי רק ככלי שמלאכתו לאיסור ולא כמוקצה מחמת חסרון כיס}<br>2) הגר""ז ביאר דאפי' להט""ז מותר להניחם שלא לשם מצוה מ""מ לא מקרי כלי שמלאכתו להיתר דאינם עומדים לכך אלא הוי כלי שמלאכתו לאיסור, והמג""א ס""ל דהוי כמלאכתו להיתר, וביאר רשז""א (מנחת שלמה ביצה ט""ו) דכיון דעצם לבישה מותר ורק הכוונה לשם מצוה אסורה א""כ רק המחשבה הוא דאסור.<br>להלכה, הכריע המ""ב (ס""ק ב') דבמקום הדחק הוי ככלי שמלאכתו להיתר ומותר לטלטלו לצורך התפילין עצמם."	סימן לא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בחוה""מ?"	"מבבלי אינו מבואר, הירושלמי סבר דחייב בתפילין אבל בזוהר מבואר דאסור להניח תפילין, ולמעשה הב""י כתב דאין להניח תפילין והדרכ""מ כתב דיניחם בברכה [בקול נמוך, ועי' ט""ז (ס""ק ב') דהקשה למה צריכים לברך בקול נמוך, ותי' הא""ר מפני המח' דיש נוהגין שאין לברך, והלבוש תי' להורות שיש אות בחוה""מ קצת (פמ""ג מש""ז ס""ק ב')], והטור כתב יש נוהגין להניחם בלא ברכה. למעשה, כתב המ""ב (ס""ק ח') דיניחם בלא ברכה ויתנה דאם אינו מחויב בדבר אינו מניחן לשם מצוה ואז ליכא חשש בל תוסיף וליכא חשש זלזול באות [והגר""א סבר כהמחבר דאין להניח תפילין כלל]."	סימן לא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו המח' אם חוה""מ מקרי אות?"	"השיטות דסברי דמקרי אות סברי דאסור במלאכה מדאורייתא א""נ משום דאוכלים מצה ויושבים בסוכה, והשיטות דסברי דלא מקרי אות הוי משום דמותר בשאר מלאכות ולא סגי במה שאוכלים מצה ויושבים בסוכה (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ו')"	סימן לא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי ראוי לחלוץ התפילין בחוה""מ?"	"קודם הלל וקריאת התורה שהם באים בשביל המועד ומורים על עיקר האות (ט""ז ס""ק ב'), אבל ממג""א (סי' כ""ה ס""ק ל""א) משמע דהוא כדי למעט שלא לזלזל באות חול המועד (פמ""ג א""א ס""ק ד'). ונוהגין לחולצן בחזרת הש""ץ אבל צריך ליזהר לשמוע לחזרת הש""ץ (פמ""ג מש""ז ס""ק ב', מ""ב ס""ק ז') [ועי' מ""ב סי' ל""ד ס""ק י""ד]"	סימן לא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם לובשים תפילין ר""ת בחוה""מ?"	"לא (מ""ב ס""ק ח')"	סימן לא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ההנהגה הנכונה בביהכ""נ אחת?"	"יעשו הנהגה אחת משום לא תתגודדו [ואינו ממש איסור דשייך ללובשה בתורת חומרא (שדי חמד ח""ח מערכת חול המועד אות י""ד), וע""ע אג""מ (או""ח ח""ה סי' כ""ד אות ו'), ועי' אגרת מר' משה (נדפס בסוף ספר הלכות חוה""מ) דכתב שבביהכ""נ אחת יהיה מנהג אחד לגבי הנחת תפילין בחוה""מ], ואם אחד נמצא בביהכ""נ שמניחין תפילין יניח בלא ברכה (מ""ב ס""ק ח'), וכן מצינו במ""ב לקמן (סי' תרס""א ס""ק ב') דבסוכה אחת יש להקפיד שכולם יברכו במנהג אחד, וע""ע בכה""ח (שם) שחולק על המ""ב וס""ל דאינו ניכר החילוקי מנהגים"	סימן לא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הרמז להניח תפילין בחוה""מ?"	"כתב עטרת זקנים רמז שלובשים תפילין בחוה""מ דכתיב כי שם ה' נקרא עליך דקאי על שי""ן של תפילין שמניחין תפילין ש' פעמים בשנה אחר שתחסר נ""ב שבתות וי""ג יו""ט [עם יו""ט שני] מן שס""ה נשארו שי""ן, וזהו עם חוה""מ."	סימן לא סעיף ב		
